טקס הכנסת ספר תורה בכותל המערבי לעילוי נשמת חללי 'צוק איתן' התקיים היום ברחבת הכותל המערבי. באירוע הוכנסו 75 ספרי תורה לעילוי נשמת חיילים ואזרחים שנפלו במערכה האחרונה בעזה במבצע 'צוק איתן', ומסירתם לסניפי 'יד לבנים' ולבתי כנסת נוספים ברחבי הארץ, כאשר ספר תורה אחד יושאר ברחבת הכותל המערבי.

ספרי התורה הללו הינם בתרומתם של יהודים נדיבים מהתפוצות אשר הבחינו במחסור הקיים בספרי תורה בבתי הכנסת הצבאיים ונרתמו למצווה.

נשיא המדינה ריבלין אמר "לפני מספר חודשים עמדתי כאן, למרגלות כותל התפילות והדמעות, ונשאתי דברים בפתחו של יום הזיכרון. והנה פעם נוספת אנו מתכנסים כאן היום למרגלות הכותל, כשספרי תורה בידינו," אמר הנשיא בהתרגשות והוסיף: "לא בכדי בחר העם היהודי בספר התורה להנציח את שמות יקירינו. בין עצי החיים של ספר התורה, מתוחות יריעות המהוות את תעודת הזהות הנצחית שלנו- עם הספר. התורה צעדה עם העם היהודי ברום ובשפל, בטוב וברע. ספר התורה ליווה אותנו בנדודינו בגלות ובגאולה. בתוך גוויליו חיינו, מהם שאבנו כוח ואמונה".

הנשיא התייחס לשיקום הספרים ולעובדה כי על אף שספרים רבים אינם שורדים תוכנם ומשמעותם נחקקים בלב העם ואמר: ״האותיות חיות לנצח, נחקקות בליבנו. האותיות הפורחות הללו הן צו של חיים, מזכירות לנו את יקירנו ואת צוואתם הנצחית. צוואה של חיוך, שמחה ונתינה. צוואה כי ניתן לחייהם משמעות. כשביקרתי את הפצועים ואת המשפחות השכולות, חוויתי רגעים עוצמתיים ומרגשים. רגעים שלא אשכח לעולם. רגעים שבהם האותיות- אותיות צוואת הנצח של בנינו- שבו והאירו. ספרי התורה הללו, תעודות הזהות הללו, הם סמל לחיים שממשיכים, למדינה שממשיכה לצמוח ולפרוח. סמל לדרך נצחית של עם ששב לארצו, החיה את שפתו והקים לו מדינה. עם שלא שוכח את יקיריו, וחב להם חוב נצחי".

שר הביטחון יעלון אמר בטקס כי "הערב מגיע לסיומו מסע. מסע מרגש, מיוחד מאין כמותו, אשר נוגע בנימים הרגישים ביותר של קיומנו. מסע שיש בו קדושה, ומסורת, ומורשת, וזיכרון. מסע שיש בו אמונה, אחווה וערבות הדדית.

"75 ספרי תורה שנתרמו על ידי קהילות יהודיות מרחבי העולם והגיעו לכאן, לעיר הקודש. חלקם בדרך לא דרך, עם סיפורים מופלאים הטמונים בחובם, והם חלק משמעותי במסעו של העם היהודי לאורך שנות קיומו.

"ספרים שהם מקור עוצמתנו הרוחנית, התרבותית, המוסרית והערכית. ספרים שאין טבעי מהבאתם לכותל המערבי, ומהיותם מוקדשים לזכר הבנים והבנות שיצאו להגן על עמם וארצם, ולא שבו משדה הקרב.

"לפני 48 שנים הגיעו לכאן לוחמי חטיבת הצנחנים בפיקודו של אלוף משנה מוטה גור זכרו לברכה. בתום ימים של לחימה קשה, ורעים לנשק שנפלו ונפצעו באזור ירושלים ובסמטאות העיר העתיקה, השיבו חיילי צה"ל לעם ישראל, 'את בירתו הנצחית ומרכז קודשו', כפי שתיאר זאת מוטה בדברים ללוחמיו.

"קיווינו אז שזו תהיה המלחמה האחרונה, אך למרבה הצער טרם הגענו אל המנוחה והנחלה, ואנו עדיין נמצאים במלחמת העצמאות שלנו. סביבנו מדינות, ישויות וארגונים אשר לא השלימו עם קיומנו כאן, ועם קיומו של בית לאומי לעם היהודי, ואנו נאלצים להשיב מלחמה שערה אל מול מבקשי רעתנו.

"אנו לא נתפשר על ביטחוננו, ולא נאפשר לאשליות להכתיב את סדר יומנו. נפעל בעוצמה למען ביטחונם של אזרחי ישראל, ונדע להניח את ידנו על המחבלים ושולחיהם, בכל עת ובכל מקום, לאורך הגבולות ואף הרחק מהם".